שלום להורים, לחברים ולחברות בישראל.

שוב שלום והפעם מוורשה היפה שהשמש בה הפציעה.

את היום פתחנו בנסיעה ארוכה לכיוון דרום-מזרח, אל העיר לובלין. בישיבת חכמי לובלין, התרשמנו מהמבנה המרשים שהוקם על ידי הרב שפירא ב-1930 ושימש כמרכז יהדות ענק ומשמעותי עבור מאות תלמידי ישיבה מכל רחבי לובלין. כשהגיעו הגרמנים לעיר, הם שרפו אלפי ספרים מארון הספרים היהודי ועד היום ניתן להרגיש כי משהו חסר, משהו אבד בישיבה.

כיום, הישיבה אינה משמשת כישיבה פעילה אך משלחות רבות מבקרות בה וכן נערכים בה כנסים רבים של יהדות פולין המתחדשת. שוחחנו גם על תנועת החסידות והמהפכה שחולל הבעל שם טוב בעולם היהודי. אין ספק שביקור זה הוסיף עוד נדבך לתכני המסע שלנו והינו חלק משמעותי בתמונה שאנו בונים יחד של החיים היהודיים לפני המלחמה, בזמן המלחמה ואחריה.

שרנו יחד את: "מי האיש" - צפו בסרטון.

בהמשך ביקרנו במחנה מאיידנק. מחנה נורא זה הוא סמל להתגלמות הרוע, האכזריות והאלימות. קראנו במחנה עדויות רבות וקשות שהסבירו על אורח החיים וסדר היום הקשה מנשוא במחנה.

בין העדויות, קראנו את דבריה של הלינה בירנבאום, ניצולת המחנה ואמא שלי יעקב גלעד. דרך עדותה ושיריו של בנה, שוחחנו גם על המתח בין דור הניצולים ל"דור השני", בניהם ובנותיהם של הניצולים.  

במאידנק ערכנו שני טקסים מרגשים ממש מתחת להר האפר המפורסם, מיקום קשה המבטא את כל הסבל והאכזריות של המחנה ושל גורל יהודים ופולנים (ולא רק) במחנה ובמלחמה.

לעת ערב, הגענו לוורשה הבירה ועכשיו אנו בפעולות הערב...  בהמשך, יקבלו בניכם ובנותיכם את המכתבים מהבית.

להתראות - ממשלחת עמק הירדן.

לצפייה בגלריית התמונות מהיום החמישי לחצו כאן