שלום לכווולם/ן,

הבוקר התעוררנו לעוד יום קריר וגשום בקראקוב. אחרי ארוחת הבוקר, העמסנו את כל מטלטלינו על האוטובוסים ואת חצי היום הראשון העברנו ברחובות קרקוב היהודית שבה התחקינו אחרי סיפורם המרתק של חברי "החלוץ הלוחם", חניכי תנועת עקיבא (עם דגש ב-ב') וחבריהם, אשר קיימו חיים של מרד ואי השלמה עם המציאות שנגזרה עליהם על ידי הנאצים.

במשך הסיור בגטו, חזינו בשרידים שנותרו מחומת הגטו ודיברנו על המציאות הבלתי אפשרית של חיים בתוכו. לא הספקנו לבקר השנה ברחוב יוז'פינסקה 13, באותה דירה שבה התקיימה הקומונה של חברי החלוץ הלוחם, אך לא ויתרנו על סיפורם המופלא של אותם צעירים. ביניהם כמובן דולק ליבסקינד ואשתו דאז, רבקה קופר, שלימים עלתה לישראל והייתה חברה בדגניה ב' עד למותה. סיפורם המרגש מציב מראה למולנו ודורש מאיתנו לשאול שאלות על העקרונות המנחים אותנו בחיינו ועל הצעדים שאנחנו נוקטים כדי לממשם.

לסיכום הסיפור, הגענו אל בית הקפה ציגנריה, המקום שבו ערכו חבר וחברות החלוץ הלוחם את פעולת הנגד המזויינת הראשונה של יהודים בנאצים, בליל חג המולד 1942, כשהם מפוצצים את בית הקפה על יושביו, הקצינים הגרמנים.

ואיך אפשר לדלג על קצת זמן חופשי ב"סוקינצה" בקרקוב, להתרעננות ומילוי מצברים להמשך המסע.

מקראקוב נסענו אל ורשה הבירה ומיד כשהגענו ערכנו קבלת שבת וארוחה מעולה, שיחות סיכום יום ולמיטות...

מחר מצפה לנו יום שלם בוורשה - יש למה לחכות!

שבת שלום.

 

 משלחת עמק הירדן

לצפייה בגלריית התמונות מהיום השלישי לחצו כאן